השתלת קרנית

השתלת קרנית – היסטוריה, אינדיקציות סוגים וסיכונים

השתלת קרנית היא אחת הפעולות אשר יכולות להחזיר ראייה למטופלים עוורים . העין האנושית היא פלא, איבר מורכב המאפשר לנו לתפוס את עולמנו בפרטי פרטים. הקרנית היא רקמה שקופה בקדמת העין, המאפרש מעבר ומיקוד של קרני האור בדרכן לרשתית ולמרכז הראייה במוח. במצבי מחלה מסוימים או לאחר פגיעה בה, הקרנית יכולה לאבד משקיפותה או מצורתה התקינה או להצטלק, ולפגוע באופן משמעותי בראייה. במקרים כאלה, השתלת קרנית (Keratoplasty) מסוגים שונים יכולה לאפשר שיקום של העין והחזרת ראייה למטופלים.

ההיסטוריה של השתלות הקרנית

השתלת הקרנית המוצלחת הראשונה בוצעה בשנת 1905 על ידי Edward Zirm, רופא עיניים אוסטרי. בהליך פורץ דרך זה, החליף Zirm את הקרנית המצולקת של פועל שנפצע מחומר כימי, בקרנית בריאה מנפטר. במהלך המאה שלאחר מכן, הטכניקות, המכשור וטיפולים נוגדי הדחייה, וכן תמיסות שאפשרו שימור של הקרנית למספר שבועות לאחר קצירתה, אפשרו שיפור ניכר בתוצאות ניתוח זה. התפתחותם של בנקי קרניות באמצע המאה ה-20, אשר מרכישים, מאחסנים ומפיצים קרניות תורמים, היוותה אבן דרך משמעותית, שהבטיחה אספקה קבועה של רקמת שתל וקבעה סטנדרטים לאיכות הרקמה המושתלת.

אינדיקציות עבור השתלת קרנית

השתלות קרנית מסומנות בדרך כלל מהסיבות הבאות:

1. השתלה אופטית – לצורך שיפור הראייה כאשר הקרנית הופכת אטומה או מעוותת מאוד, מה שיכול להתרחש עקב מצבים כמו קרטוקונוס, צלקות מזיהומים או פציעות. זוהי ההשתלה השכיחה ביותר.
2. השתלה טקטונית – להחזרת שלמות העין לאחר טראומה או בעיניים המאוימות מנקב בקרנית עקב מחלות ניווניות או כיבים.
3. השתלה טיפולית – זוהי השתלה המבוצעת בצורה דחופה כאשר יש זיהום נרחב בקרנית שאינו נשלט תרופתית ומאיים על שאר הרקמות בעין. מטרת הניתוח היא להפטר מהרקמה המזוהמת בכדי להציל את העין.
4. קוסמטית – לשיפור מראה עיניים עיוורות שבהן גם צקלת קשה בקרני. התוייה זו אינה מקובלת כיום וקיימים פתרונות אחרים להשגת מטרה זו כגון ביצוע כתובת קעקע על הקרנית, התקנת פרוטזה, או ניתוחים אחרים.

סוגי השתלות קרנית

1. השתלה בעובי מלא – Penetrating Keratoplasty – זוהי השתלת הקרנית המסורתית שבה מסירים את כל החלק המרכזי של הקרנית החולה ומחליפים אותה בקרנית תורם בריאה.
2. Deep Anterior Lamellar Keratoplasty (DALK): בהליך זה, רק השכבות הקדמיות של הקרנית מוחלפות. השכבה הפנימית ביותר, או האנדותל, נותרת ללא פגע. DALK מיועד בעיקר למצבים כמו קרטוקונוס, כאשר השכבה הפנימית ביותר נשארת בריאה.
3. Descemet's Stripping Automated Endothelial Keratoplasty (DSAEK): בניתוח זה מוחלפת רק שכבת אנדותל הקרנית, ברקמת תורם המורכבת משכבת אנדותל, שכבה על שם דצמט, ושכבה קטנה של סטרומה (משתית) הקרנית
4. Descemet's Membrane Endothelial Keratoplasty (DMEK): זוהי גרסה עדינה יותר של DSAEK, שבה השתל אינו מכיל סטרומה.
5. השתלת קרנית מלאכותית – Keratoprosthesis – זהו הליך נדיר שבו מבוצע שימוש בקרנית מחומר פלסטי. הליך זה מבוצע רק כאשר לא ניתן לבצע השתלה רגילה של קרנית תורם.

סיכוני הניתוח

סיבוכי ניתוח השתלת קרנית תלויים בסוג הניתוח וכוללים דחיית שתל, כשל של השתל, זיהומים בקרנית, אסטיגמטיזם וסיבוכים אחרים.

לסיכום

השתלת קרנית עברה דרך ארוכה מאז המאה ה19. שפע הטכניקות הקיימות כיום, ובפרט הופעתן של טכניקות השתלה בעובי חלקי כמו DSAEK וDMEK מאפשר התאמת ניתוח בהתאם לבעיה הספציפית בקרנית המטופל.