דילוג לתוכן 
פטריגיום – הבנת המחלה, גורמיה וטיפולים אפשריים
רקע כללי על פטריגיום
פטריגיום (ברבים: pterygia) הוא גידול שפיר ופיברווסקולרי שמקורו בלחמית (הרקמה השקופה המכסה את החלק הלבן של העין) ויכול לפלוש אל הקרנית (המשטח הקדמי השקוף של העין). מצב זה מעלה לעתים קרובות תמונות של רקמה דמוית כנף על העין, כאשר "פטריגיום" עצמו נובע מהמילה היוונית "פטריגוס" שפירושה "כנף".
גורמים של פטריגיום
הסיבה המדויקת לפטריגיום אינה מובנת במלואה, אך מאמינים שהיא תוצאה של שילוב של נטייה גנטית, גורמים סביבתיים וחשיפה כרונית לחומרים מגרים. הגורמים המוכרים ביותר כוללים:
- קרינה אולטרה סגולה (UV): חשיפה כרונית לקרני UV, במיוחד מהשמש, זוהתה כגורם תורם משמעותי.
- חומרים מגרים: חשיפה ממושכת לרוח, אבק, חול ומזהמים עלולה לתרום להתפתחות והתקדמות של פטריגיום.
גורמי סיכון עבור פטריגיום
אוכלוסיות ואורחות חיים מסוימים נוטים יותר לפתח פטריגיום. גורמי הסיכון העיקריים כוללים:
- מיקום גיאוגרפי: פטריגיום מכונה לעתים קרובות "עין הגולש" בשל השכיחות שלו באזורים ליד קו המשווה, שבהם החשיפה ל-UV גבוהה. עם זאת, זה לא מוגבל לגולשים. כל מי שיש לו חשיפה ממושכת לשמש באזורים אלו יכול לפתח את זה.
- פעילויות בחוץ: אנשים העוסקים בפעילויות חוץ, במיוחד ללא הגנה מתאימה לעיניים, נמצאים בסיכון גבוה יותר.
- גיל: למרות שזה יכול להשפיע על אנשים בכל גיל, הסיכון עולה עם הגיל.
- פטריגיום קודם: אם היה פטריגיום בעבר, הסיכוי להישנות, במיוחד לאחר הסרה כירורגית, אפשרי.
מאפיינים קליניים של פטריגיום
פטריגיום מופיע בדרך כלל כרקמה בשרנית משולשת שמתחילה מהפינה הפנימית או החיצונית של העין, צומחת לכיוון האישון. המאפיינים הקליניים שלו כוללים:
- מראה: בתחילה, פטריגיום עשוי להופיע כגידול קטן ושפיר. עם הזמן, זה יכול להיות יותר בולט ואדום.
- סימפטומים: פטריגיום יכול להיות אסימפטומטי (ללא סימפטומים). עם זאת, הם עלולים לגרום לאי נוחות, אדמומיות, גירוד, תחושת גסות, דמעות וראייה מטושטשת.
- השפעה על חדות הראייה: אם הפטריגיום גדל מספיק כדי לחדור לקרנית המרכזית (לכיוון האישון), זה יכול להשפיע על הראייה על ידי גרימת אסטיגמציה או חסימה ישירה של קו הראייה.
אבחנה מבדלת
בעת אבחון פטריגיום, חיוני להבחין בינו לבין מצבים אחרים שעלולים להופיע באופן דומה. כמה אבחנות מבדלת כוללות:
- פינגווקולה: בליטה שפיר וצהבהב על הלחמית, לעתים קרובות מזוהה בטעות כפטריגיום בשל קרבתו ומראהו. בניגוד לפטריגיום, הוא אינו צומח על הקרנית.
- דרמואיד לימבלי: גידול שפיר בקרנית או בלחמית. זה בדרך כלל קיים מלידה ויכול להכיל רקמות כמו שיער ועור.
טיפולים לא כירורגיים
לא כל פטריגיום מצריך ניתוח. עבור אלה שהם קטנים וחסרי תסמינים, טיפולים לא ניתוחיים עשויים להספיק:
- טיפות עיניים ומשחות: דמעות מלאכותיות יכולות לספק הקלה בגירוי הנובע מיובש.
- טיפות עיניים סטרואידיות: כדי להפחית דלקת, ניתן לרשום אותן. עם זאת, לשימוש ממושך יכולות להיות תופעות לוואי, ולכן הן בדרך כלל פתרון לטווח קצר.
- הגנת UV: הרכבת משקפי שמש עם הגנת UV נאותה יכולה לסייע בהאטת הצמיחה ומניעת פטריגיום חוזר או התקדמות של פטריגיום קיים.
טיפולים כירורגיים עבור פטריגיום
- עבור פטריגיום הגורמת לאי נוחות, מפריעה לראייה או מדאיגה מבחינה קוסמטית, ניתן להמליץ על ניתוח:
- כריתת פטריגיום: הפטריגיום מוסר בזהירות, והרווח בלחמית עשוי להיות מכוסה בשתל, הנלקח בדרך כלל מחלק אחר של הלחמית של המטופל.
- Mitomycin C (MMC) או 5-Fluorouracil (5-FU): ניתן להשתמש בתרופות אדג'ובנטיות אלו במהלך הניתוח כדי להפחית את הסיכון להישנות.
- השתלת ממברנה אמניוטית: במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בהשתלת ממברנה אמניוטית לכיסוי הפגם לאחר הסרת פטריגיום.
חשוב לציין כי הישנות היא חשש משמעותי לאחר הניתוח. טכניקות התפתחו במהלך השנים כדי להפחית את הסיכון הזה, אך טיפול וניטור לאחר הניתוח הם חיוניים.
לסיכום, פטריגיום, המכונה לעתים קרובות "עין הגולש", הוא מצב עיני שפיר הנובע משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. למרות שאנשים רבים עשויים שלא לחוות תסמינים, הצמיחה יכולה לפעמים להוביל לאי נוחות, הפרעות ראייה וחששות קוסמטיים. גישות לא ניתוחיות מתאימות למקרים קלים, אך פטריגיום מתקדם עשוי לחייב התערבות כירורגית. כמו בכל החששות הבריאותיים, גילוי מוקדם והתייעצות עם רופא עיניים מומחה יכולים לעזור לקבוע את דרך הפעולה הטובה ביותר.