קרטוקונוס

קרטוקונוס – רקע, תסמינים, גורמים, אבחון וטיפול

קרטוקונוס היא הפרעת עיניים הפוגעת בקרנית, המשטח הקדמי הצלול של העין. מחלה זו גורמת להידקקות ובליטה של הקרנית, ומשנה את צורתה מכיפה רגילה למבנה דמוי חרוט יותר. צורה חרוטית זו פוגעת ביכולתה של העין למקד את האור בצורה נכונה ברשתית, מה שמוביל לעיוות בראייה וטשטוש. הבנת הקרטוקונוס, הסימפטומים, הגורמים, האבחנה והטיפול שלו, חיונית להבטחת בריאות אופטימלית של העיניים של מטופלים רבים בישראל.

תסמינים של קרטוקונוס

קרטוקונוס מתחיל בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים המוקדמות, כאשר התסמינים מחמירים בהדרגה במהלך תקופה של 10 עד 20 שנה. תסמינים נפוצים כוללים:

1. קוצר ראייה מתקדם: צורך הולך וגובר במרשמים חזקים יותר של משקפיים ככל שקוצר הראייה מחמיר.
2. אסטיגמציה לא סדירה: גורם לראייה מטושטשת או מעוותת, שאולי לא יתוקן במלואו עם משקפיים.
3. בוהק: במיוחד בלילה, זה הופך להיות יותר מאתגר לראות.
4. שינויים תכופים במרשם: שינויים סדירים במרשם משקפיים או עדשות מגע.
5. תמונות רפאים: התפיסה של מספר תמונות אופסט של אותו אובייקט.
6. הצטלקות: קרטוקונוס מתקדם עלול לגרום להצטלקות בקרנית.

 גורם של קרטוקונוס

הסיבה המדויקת לקרטוקונוס נותרה לא ידועה, אך מאמינים שזה שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים והורמונליים:

1. גנטיקה: לבעלי היסטוריה משפחתית של קרטוקונוס יש סיכון גבוה יותר.
2. גורמים סביבתיים: שפשוף עיניים כרוני או הרכבת עדשות מגע לא מותאמות עלולים להחמיר את המצב.
3. גורמים הורמונליים: קרטוקונוס מתחיל בדרך כלל במהלך ההתבגרות ויכול להתקדם בשנות ה-20 של אדם, מה שמצביע על כך ששינויים הורמונליים עשויים לשחק תפקיד.
4. מצבים נלווים: קרטוקונוס יכול להיות קשור למצבים אחרים כמו תסמונת דאון, תסמונת אהלר-דנלוס ורטיניטיס פיגמנטוזה.

 אבחון

גילוי וטיפול מוקדם יכולים למנוע אובדן ראייה משמעותי. תהליך האבחון כולל בדרך כלל:

1. בדיקת עיניים: בדיקת עיניים מקיפה בודקת את חדות הראייה ולחץ העיניים ובודקת את הרשתית והקרנית.
2. טופוגרפיה של הקרנית: בדיקה זו ממפה את העקומה של הקרנית, ועוזרת לזהות את צורתה, אי הסדירות ועוביה.
3. בדיקת רפרקציה: זו מעריכה את שגיאת השבירה של העין וקובעת את מרשם העדשה המתאימה.

 טיפולים עבור קרטוקונוס

הטיפול מותנה בחומרת המחלה ואם יש עדות להתקדמות או לא, גיל המטופל ומטרת המטופל.

1. משקפי ראייה או עדשות מגע רכות: לקרטוקונוס בשלב מוקדם ללא סימני התקדמות, משקפי ראייה מרשם או עדשות מגע רכות עשויות להספיק.
2. עדשות חדירות גז קשות או קשיחות (RGP): במקרים מתונים, אלו יכולות לספק ראייה ברורה יותר מאשר עדשות רכות.
3. עדשות פיגיבק: עדשת RGP על גבי עדשה רכה, המספקת נוחות וחדות ראייה טובה.
4. עדשות היברידיות: אלה בעלות מרכז קשיח עם טבעת רכה מסביב, המציעות גם נוחות וגם ראייה טובה.
5. עדשות סקלרליות: עדשות גדולות יותר מעדשות רגילות, אלו נשענות על הסקלרה (החלק הלבן של העין) ולא על הקרנית, מה שהופך אותן לנוחות יותר עבור אלו עם צורות קרנית לא סדירות.
6. טבעות (Intacs): אלו הם תוספות לקרנית הממוקמות ממש מתחת לפני השטח של הקרנית כדי לעזור לעצב אותה מחדש לראייה ברורה יותר.
7. צילוב קרנית: טיפול זה מחזק את רקמת הקרנית, עושה אותה פחות אלסטית ומונע הידרדרות של המחלה במידה ויש עדות להתקדמות או גורמי סיכון לכך.
8. השתלת קרנית: במקרים מתקדמים שבהם לא ניתן עוד לתקן את הראייה באמצעות עדשות, ייתכן שיהיה צורך בהשתלת קרנית.

חיים עם קרטוקונוס

קרטוקונוס יכול להשפיע על פעילויות יומיומיות, אך עם הגישה הנכונה, מטופלים יכולים לשמור על איכות חיים טובה.

1. בדיקות סדירות: זה חיוני לעקוב אחר התקדמות המחלה.
2. הגנה: הרכבת משקפי שמש בחוץ כדי להגן מפני קרניים אולטרה סגולות יכולה להפחית נזקים נוספים.
3. הימנעות משפשוף עיניים: שפשוף יכול להחמיר את הידקקות הקרנית.
4. הישארו מעודכנים: טיפולים חדשניים יוצאים לאור מדי מספר שבועות\חודשים על בסיס קבוע.

 סיכום

קרטוקונוס, מציג סט ייחודי של אתגרים לנפגעים. גילוי מוקדם וטיפול מהיר הם חיוניים. האופי המתקדם של המחלה הופך בדיקות קבועות וטיפול מוקדם לחיוני. עם הטיפול והגישה הנכונים, אנשים עם קרטוקונוס יכולים לנהל חיים פעילים ומספקים ללא פשרה משמעותית בראייה שלהם.