ניתוח פטריגיום – כל המידע לקראת ניתוח פטריגיום
מבוא עבור ניתוח פטריגיום
ניתוח פטריגיום הפך להיות ניתוח מאוד בטיחותי אם ירידה בסיבוכים ושיפור בתוצאות. עם זאת, נכון לקרוא הכל אודות פרוצדורה זו לפני ביצועו ונכון להגיע לבדיקה של רופא מומחה בעל ניסיון בתחום. העין האנושית, כאיבר חיוני, רגישה למצבים שונים שיכולים להשפיע על בריאותה ותפקודה. פטריגיום היא מחלה כזו המערבת את הלחמית וקרנית העין ועלולה להשפיע על הראייה. מאמר זה מתעמק בהבנת פטריגיום ובשיטות הניתוח המשמשות לטיפול בו.
מהו ניתוח פטריגיום?
פטריגיום (ברבים: pterygia) הוא גידול שפיר בצורת כנף היוצא מהלחמית – הרקמה הדקה והצלולה המכסה את החלק הלבן של העין – ומתקדם אל הקרנית. לעתים קרובות זה מורגש כנגע בשרני ומורם, בדרך כלל בצד הפנימי או האפי של העין, למרות שהוא יכול להופיע בכל מקום. למרות שהסיבה המדויקת שלו עדיין לא ידועה, חשיפה ממושכת לקרני UV, רוח ואבק נחשבים לגורמים התורמים העיקריים. לפיכך, זה נפוץ יותר באוכלוסיות המתגוררות ליד קו המשווה.
תסמינים וסיבוכים
עבור רבים, פטריגיום עשוי להיות רק דאגה קוסמטית. עם זאת, עבור אחרים, זה יכול להתייצג עם התסמינים הבאים:
- אודם ודלקת: הגידול יכול להיות דלקתי, מה שמוביל לאדמומיות ניכרת.
- ראייה מטושטשת: ככל שהפטריגיום מתקדם לכיוון הקרנית, הוא יכול לגרום לאסטיגמציה ופגיעה בראייה.
- תחושת גוף זר: אנשים שנפגעו עשויים להרגיש שיש להם משהו בעין.
- גירוי ויובש: עיניים עשויות להרגיש כאילו יש חול בעיניים או יבשות.
- חשש קוסמטי: פטריגיום גדול או דלקתי יכול להיות מורגש מבחינה קוסמטית ועשוי להדאיג מטופלים.
במקרים נדירים, פטריגיום יכול לגדול באופן נרחב מעל הקרנית, ועלול להסתיר את האישון ולחסום את הראייה.
אפשרויות טיפול
טיפול שמרני (ללא ניתוח פטריגיום)
- הגנה: הרכבת משקפי מגן, כגון משקפי שמש עם הגנת UV, יכולה להיות מועילה. כמו כן, רצוי לחבוש כובעים עם שוליים רחבים בסביבות שטופות שמש.
- סיכה: דמעות מלאכותיות ללא מרשם יכולות לספק הקלה בגירוי וביובש.
- טיפות אנטי דלקתיות: במקרים של דלקת משמעותית, רופא עשוי לרשום טיפות עיניים סטרואידיות או טיפות אנטי דלקתיות לא סטרואידיות.
טיפול כירורגי (ניתוח פטריגיום)
ניתוח הופך לאופציה כאשר הפטריגיום:
- גורם לאי נוחות מתמשכת למרות טיפול שמרני.
- מעוות את הראייה בגלל גודלה או אסטיגמציה מושרית.
- מהווה דאגה קוסמטית משמעותית למטופל.
- מראה צמיחה מהירה (ואז יש חשש שמדובר בגידול ממאיר).
הליך ניתוח פטריגיום
המטרה העיקרית של הניתוח היא להסיר את הפטריגיום ולמנוע את הישנותו. להלן סקירה כללית של הצעדים:
- הרדמה מקומית: העין והאזור שמסביב מורדמים באמצעות הרדמה מקומית.
- הסרה: הפטריגיום נכרת בעדינות מהקרנית והלחמית.
- השתלת לחמית: כדי למנוע הישנות ולשפר תוצאות קוסמטיות, מניחים שתל לחמית אוטולוגי (לעיתים קרובות נלקח מהלחמית העליונה של המטופל) או השתלת ממברנה אמניוטית באזור שבו הוסר הפטריגיום. זה עוזר לכסות את הסקלרה החשופה ולמנוע הישנות.
- סגירה: השתל מחובר בדרך כלל באמצעות תפרים נספגים, דבק ביולוגי או שילוב של שניהם.
טיפול לאחר ניתוח פטריגיום וסיבוכים אפשריים
לאחר ההליך, המטופל עלול לחוות אי נוחות קלה, שעבורה מומלצים תרופות כאב ללא מרשם וטיפות עיניים במרשם. חיוני להימנע משפשוף העין ולהגן עליה מפני אבק ואור שמש ישיר.
סיבוכים פוטנציאליים, אם כי נדירים, כוללים:
- הישנות: זהו הסיבוך השכיח ביותר. טכניקות כירורגיות מודרניות עם השתלה הפחיתו משמעותית את שיעור ההישנות.
- זיהום: כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לזיהום, אך הוא מוקטן על ידי ביצוע הוראות טיפול לאחר הניתוח ושימוש בתרופות שנקבעו.
- סיבוכי ההשתלה: ייתכן שהשתל לא נדבק כראוי, או שיכול להיות נסיגת השתל או צלקות באזור ההסרה.
- שינויים בראייה: חלק מהמטופלים עלולים לחוות שינוי במספר במשקפיים לאחר הניתוח, מה שמחייב עדכון במרשם המשקפיים או עדשות המגע.
לסיכום, פטריגיום הוא מצב משטח עיני שכיח, במיוחד בסביבות שטופות שמש ומאובקות. למרות שהוא לרוב שפיר, הפוטנציאל שלו לגרום לאי נוחות והפרעות ראייה גורם לדאגה עבור רבים. למרבה המזל, התקדמות בטכניקות כירורגיות, במיוחד השימוש בשתלים, שיפרו את התוצאות והפחיתו את שיעורי הישנות. לאלו השוקלים ניתוח פטריגיום, חיוני לדון בסיכונים וביתרונות עם רופא עיניים כדי לקבל החלטה מושכלת.