דילוג לתוכן 
קטרקט – סיבות, סוגים ואפשרויות טיפול מודרניות
קטרקט היא אחת מהפרעות העיניות הנפוצות ביותר בעולם, במיוחד בקרב קשישים. למרות שהמונח מוכר מאוד, הבנה לעומק אודות קטרקט חיוני למניעה ולטיפול נכון. מאמר זה מתעמק בטבעו של הקטרקט, הגורמים לו, השפעותיו על הראייה, הסוגים השונים, טיפולים לא ניתוחיים והליכים כירורגיים מודרניים.
מהו קטרקט?
במילים פשוטות, קטרקט מתייחס לערפול של העדשה הטבעית בעין. עדשה זו, הממוקמת מאחורי הקשתית והאישון, פועלת בדומה לעדשת מצלמה. הוא ממקד אור על הרשתית בחלק האחורי של העין, שם התמונה נקלטת. כאשר עדשה זו נעשית עכורה, האור אינו יכול לעבור ביעילות, מה שמוביל לראייה מטושטשת או מעורפלת.
סיבות לקטרקט
קטרקט מתפתח בעיקר כתוצאה מהזדקנות, אך ישנם מספר גורמים נוספים שיכולים לתרום להופעתו:
- שינויים הקשורים לגיל: ככל שאנשים מתבגרים, סיבי החלבון בתוך העדשה יכולים להתפרק ולהתקבץ יחד, וליצור חיבורים לא תיקנים מה שמוביל לאזורים עכורים.
- קרינה אולטרה סגולה: חשיפה ממושכת לקרני UV מהשמש עלולה להוביל להתפתחות קטרקט.
- סוכרת: חולי סוכרת נוטים לפתח לקטרקט מוקדם יותר.
- טראומה: פציעה בעין עלולה להוביל להתפתחות קטרקט טראומטי.
- תרופות: תרופות מסוימות, במיוחד קורטיקוסטרואידים, יכולות להגביר את הסיכון להיווצרות קטרקט.
- גורמים אחרים: סיבות אחרות כוללות גנטיקה, ניתוחי עיניים קודמים ובעיות בריאותיות מסוימות, כגון יתר לחץ דם.
מדוע קטרקט משפיע על הראייה?
העדשה בעין שלנו משרתת את התפקיד העיקרי של מיקוד קרני האור על הרשתית, אשר לאחר מכן מתרגמת את האור לאותות עצביים הנשלחים למוח. לראייה חדה וברורה, העדשה חייבת להיות שקופה. כאשר נוצר קטרקט, העדשה הופכת עכורה, מה שגורם לאור הנכנס לעין להתפזר. כתוצאה מכך, התמונה הנוחתת על הרשתית אינה ממוקדת ונראית מטושטשת.
סוגי קטרקט
ניתן לסווג קטרקט למספר סוגים, בהתאם למיקומם ולגורם:
קטרקט גרעיני
נוצר באזור המרכזי (גרעין) העדשה, קטרקט מסוג זה מתחיל לרוב בהצהבה קלה של העדשה, אשר הופכת בהדרגה לחום עם הזמן. שינוי צבע זה יכול להוביל לקושי להבחין בין צבעים.
קטרקט קורטיקלי
אלו מתאפיינים באטימות לבנבנה דמוית טריז שמתחילים בקצה העדשה ומתקדמים למרכזה. הם נוצרים בקליפת העדשה, החלק המקיף את הגרעין המרכזי.
קטרקט תת-קפסולי אחורי
החל מחלקה האחורי של העדשה, קטרקטים אלה מפריעים לעיתים קרובות לראייה מקרוב למשל בקריאה, מפחיתים את הראייה באור בהיר וגורמים להילות סביב האורות בלילה.
קטרקט מולד
יש אנשים שנולדים עם קטרקט או מפתחים אותו במהלך הילדות. קטרקט זה עשוי להיות גנטי או קשור לזיהום תוך רחמי או טראומה.
טיפולים לא ניתוחיים לקטרקט
בשלבים המוקדמים ניתן לנסות לשפר את הראייה הנגרם על ידי קטרקט טיפולים לא ניתוחיים:
- משקפי ראייה או עדשות מגע: משקפי מרשם או מגע מעודכנים יכולים לעזור לשפר את הראייה עם התקדמות הקטרקט, אך הם מהווים פתרון זמני.
- עדשות הגדלה: למשימות שדורשות ראייה טובה מקרוב, שימוש במשקפי הגדלה יכול להועיל.
- תאורה טובה יותר: הגדלת כמות האור בשימוש בעת קריאה או ביצוע עבודה מפורטת יכולה לעזור.
עם זאת, ככל שהקטרקט מתקדם, שיטות אלו הופכות פחות יעילות, וייתכן שיהיה צורך בטיפול כירורגי.
ניתוח קטרקט מודרני
כאשר שיטות לא ניתוחיות כבר אינן מציעות הקלה משמעותית, הניתוח הופך לאופציה היעילה ביותר. ניתוח קטרקט מודרני הוא בין ההליכים הכירורגיים הנפוצים והבטוחים ביותר בעולם.
הניתוח כולל הסרת העדשה העכורה וברוב המקרים החלפתה בעדשה תוך עינית שקופה ומלאכותית (IOL). שתי שיטות הניתוח העיקריות הן:
ניתוח פאקו (Phacoemulsification)
מבצעים חתך קטן בצד הקרנית ומחדירים מכשיר זעיר אשר פולט גלי אולטרסאונד שמפרקים את העדשה כך שניתן להסירה בשאיבה. זוהי השיטה הנפוצה ביותר בעידן המודרני.
ניתוח חוץ-קפסולי (ECCE)
נעשה חתך גדול יותר כדי להסיר את החלק העכור של העדשה בחתיכה אחת, ולאחר מכן מוחדרת העדשה המלאכותית.זוהי שיטה פחות נפוצה ומשמשת בעיקר לקטרקט מתקדם מאוד או במדינות עולם שלישית.
ברוב המוחלט של הניתוחים אין צורך בתפרים, מכיוון שהחתכים זעירים ואוטמים את עצמם. ההליך כולו נעשה בדרך כלל על בסיס אשפוז יום, והמטופלים יכולים בדרך כלל לחזור לפעילותם הרגילה תוך יום.
סיכום אודות קטרקט
קטרקט יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של האדם, אך עם התקדמות הטכנולוגיה הרפואית, הטיפול בקטרקט הפך להיות בטוח ויעיל מתמיד. על ידי הבנת הגורמים, הסוגים והטיפולים לקטרקט, אנשים יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי בריאות העיניים שלהם.
