דילוג לתוכן 
מחלות עיניים
פרופ' נחום מאבחן ומטפל במחלות המקטע הקדמי של העין; פני שטח העין, הלחמית, הקרנית, הקשתית, האישון ועדשת העין. להלן הסבר קצר לגבי מספר מחלות ומצבים המטופלים על ידו. פירוט לגבי הניתוחים המוזכרים בדף זה מופיע בדף "ניתוחים":
מחלות פני שטח העין
תסמונת העין היבשה
תסמונת נפוצה זו נובעת מייצור לא תקין של דוק הדמעות מבחינת כמותן או איכותן, ומאידוי מוגבר של דוק הדמעות. התסמונת גורמת לתחושת צריבה, יובש, גוף זר, טשטוש ראייה ורגישות לאור, עד כדי סבל והגבלה משמעותית בתפקוד היומיומי. לתסמונת זו טיפולים מגוונים לרבות שימוש בתחליפי דמעות, פלאגים לדרכי הדמעות, עדשות טיפוליות, ותרופות ופרוצדורות נוספות, בהתאם לסיבה ולחומרה של הבעיה.
בלפריטיס
זוהי מחלה נפוצה, שמופיעה ברבים מהסובלים מתסמונת העין היבשה, קיימת דלקת כרונית של בלוטות השומן שעל שפת העפעף העליון והתחתון. הדלקת גורמת לגירוי כרוני, תחושת דביקות של העפעפיים בבקרים, ויכולה בהדרגה לגרום להצטלקות וחסימה מוחלטת של בלוטות השומן עם פגיעה באיכות הדמעות והחמרה בתסמונת העין היבשה. במחלה זו מופיעה לעתים חסימה חדה של בלוטת שומן שגורמת לכאב ונפיחות של הבלוטה ("שעורה" – הורדאולום/כלזיון). הטיפול בבלפריטיס מתבסס על הגיינה יומיומית של שפת העפעף, שימוש מתון בתכשירים נוגדי דלקת כגון סטרוידים, ופרוצודורות כגון ניקוי עמוק של הבלוטות וטיפול IPL. עוד על טיפולים בבלפריטיס בדף "ניתוחים"
מחלות דלקתיות של פני שטח העין
פני שטח העין מורכבים משפות העפעפיים, הלחמית והקרנית. פגיעה בפני שטח העין יכולה לגרום לירידה בראייה ולגירוי משמעותי ואף לסכן את שלמות העין עצמה. קיים מגוון גדול של מחלות ומצבים שיכולים לגרום לדלקת והצטלקות פני שטח העין; תרופות ומחלות סיסטמיות, אלרגיה עינית, חבלה מכנית או כוייה מחומרים חריפים, מחלות אוטואימוניות כגון מחלת שיוגרן, מחלת השתל כנגד המאכסן במושתלי מח עצם (GVHD), ושימוש ממושך בעדשות מגע או בטיפות עיניים כגון טיפות לטיפול בגלאוקומה. הטיפול במצבים אלו כולל שיקום של פני השטח באמצעות תרופות וניתוחים שונים, ולעתים דורש שיתוף פעולה עם רופאי עיניים מתחומים אחרים כגון אוקולופלסטיקאים, רופאי עור, אונקולוגים וראומטולוגים.
פטריגיום
פטריגיום הוא נגע שפיר של פני שטח העין, המטפס באיטיות תוך מס' שנים מהלחמית ועל גבי הקרנית. באם מתאפשר לו להגיע אל מרכז הקרנית נגע זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשקיפות הקרנית ובראיה. פטריגיום מופיע יותר באנשים שלהם חשיפה ארוכת שנים לשמש ובמעשנים, והוא נפוץ מאד במדינות שטופות שמש כמו ישראל או אוסטרליה. הטיפול בו מבוצע על ידי הסרתו בניתוח. ראו מידע נוסף בדף הניתוחים.
מחלות קרנית
קרטוקונוס
קרטוקונוס היא מחלת קרנית נפוצה יחסית המופיעה באנשים צעירים החל מגילאי העשרה, ושבה צורת הקרנית משתנה לכעין צורת חרוט. המחלה גורמת לירידה הדרגתית בראייה עד כדי עיוורון. הטיפול במחלה זו מתבסס על עצירת התקדמות המחלה על ידי מניעת שפשוף העיניים הקיים במעל מחצית מהמטופלים, בעזרת הדרכה וטיפות עיניים נגד גרד, ועל ידי טיפול בשם צילוב קולגן – Collagen Cross-Linking. במקביל מתבצע שיקום הראיה במחלה זו על ידי משקפיים, עדשות מגע מסוגים שונים, ובמקרים מסוימים אף השתלת קרנית.
זיהומים בקרנית
זיהומים בקרנית מופיעים בדרך כלל בעקבות חבלה מכנית או על רקע שימוש בעדשות מגע. הזיהומים נגרמים על ידי כניסת חיידקים, פטריות, אמבות או מיקרואורגניזמים אחרים, מבעד לפצע בפני השטח של הקרנית. זיהום בקרנית הוא מצב חירום המסכן את העין והראייה, ודורש בשלב האקוטי טיפול אינטנסיבי בטיפות אנטיביוטיקה מסוגים שונים. לאחר הזיהום, לעתים נשארת צלקת בקרנית המפריעה לראייה ודורשת טיפול ניתוחי או שימוש בעדשות מגע קשות.
בצקת קרנית
בצקת קרנית נגרמת מפגיעה בשכבה הפנימית של הקרנית – שכבת אנדותל, זוהי שכבה חד תאית שתפקידה לשמור על שקיפות הקרנית על ידי שאיבה של נוזלים ממנה. שכבה זו יכולה להפגע כתוצאה מניתוח תוך עיני ובפרט מניתוח להסרת ירוד (ניתוח קטרקט), או ממחלות ניווניות של שכבה זו כגון Fuchs' Endothelial Dystrophy. בצקת קרנית מובילה לפגיעה בראייה עד כדי עיוורון, ולעתים אף גורמת לשלפוחיות כואבות על פני הקרנית שיכולות גם להזדהם. בבצקת קלה מאד ניתן לטפל על ידי שימוש בטיפות מי מלח אולם ככלל, הטיפול בבצקת קרנית כרונית מתבצע על ידי השתלת קרנית בעובי חלקי מסוג DMEK או DSAEK.
ארוזיה חוזרת של הקרנית
מצב זה מופיע לרוב לאחר פציעה קלה של הקרנית, למשל מפגיעת ציפורן בה, שבה תהליך הריפוי לא התרחש במלואו, ושכבת האפיתל המצפה את הקרנית, לא נצמדה טוב לשכבות שמתחתיה. במחלה זו מתנתקת שכבת האפיתל מהקרנית מפעם לפעם בצורה ספונטנית בחודשים ובשנים שלאחר החבלה, ונוצר פצע בקרנית. הפצע כואב מאד ויכול אף להזדהם ולגרום לזיהום קשה בקרנית. הטיפול השמרני המקובל במצב זה כולל קילוף מכני של שכבת האפיתל ושימוש בעדשת מגע טיפולית למס' שבועות. כאשר הבעיה אינה חולפת, ניתן לבצע טיפול לייזר קצר ושטחי בשם PTK.
קטרקט ומחלות המקטע הקדמי
קטרקט
מאחורי הקשתית הנותנת לעין את צבעה, קיים איבר בשם עדשת העין. מטרת העדשה היא למקד את קרני האור המגיעות אליה, על גבי מרכז הראיה ברשתית, הנמצאת בחלקה האחורי של העין. קטרקט (הנקרא בעברית "ירוד") הוא מצב בו נוצרת עכירות בעדשת העין המורידה את שקיפותה ומורידה את איכות וחדות הראייה. קטרקט מופיע בד"כ כחלק מתהליך ההזדקנות הנורמלי בגילאי 60-70 ואילך, אולם יכול להופיע גם באופן מולד, בעקבות חבלה, שימוש ממושך בסטרוידים ומסיבות נוספות. הטיפול בקטרקט מבוסס על ניתוח קטרקט, הניתוח הנפוץ ביותר ברפואת עיניים ומן הנפוצים ביותר באדם באופן כללי. עוד על ניתוח קטרקט בדף "ניתוחים".
שיקום העין לאחר ניתוחים וחבלות של המקטע הקדמי
חבלות עיניות רציניות יכולות לפגוע ברקמות ואיברים כגון הקרנית, הקשתית והעדשה. שיקום העין והראייה במקרים כאלו דורש לעתים ניתוח מורכב או מספר ניתוחים שיכולים לכלול השתלת קרנית, שחזור הקשתית והאישון, ניתוחים להסרת קטרקט, וניתוחי רשתית.